חצובות ופתרונות תמיכה לתחום הוידאו.
בכתבה הקודמת בסדרה בחרתי להתמקד בחצובות ופתרונות תמיכה ייחודיים לתחום צילומי סטילס. הדברים שונים כאשר מדובר בצילומי וידאו, הן ביכולת הנשיאה והן בפתרונות שהחצובות צריכות לספק. לשם כך בחרתי להפריד בין השניים (וידאו וסטילס) עקב ייחודיות הפתרונות שנועדו לכל תחום ותחום ולהקדיש כתבה נפרדת לכל אחד מהם. אומנם, על פני השטח המצב נראה די דומה: חצובה שמתאימה לשאת מצלמת סטילס אמורה להתמודד גם עם מסרטת הוידאו – אך זוהי הכללה גסה ואין הדבר נכון לגבי כל החצובות והמסרטות. כתבה זו באה להבהיר כמה וכמה נושאים הקשורים לחצובות וידאו ומתן פתרונות לכל הקשור לתחום. בדומה לאמור בכתבות הקודמות אציין פעם נוספת את העובדה שהחומר המוצג להלן הנו בגדר סקירה, וכל החברות והמוצרים הנקובים בו הם בחירתו האישית של המחבר, ואין לראות בכך מהלך פרסומי אלא המלצה בלבד...
ובכן, מטרת חצובות הוידאו, בדומה לחצובות סטילס, היא מתן תמיכה יעילה ויציבה לציוד ההסרטה.
אך בכך תם הדמיון בין החצובות: חצובות וידאו אמורות לספק יציבות לציוד הרבה יותר כבד מציוד צילום, להקל על הצלם בתהליך הרכבת הציוד על גבי ראש החצובה, לאפשר תנועה חלקה ב 2 מישורים לפחות ולייצב את הציוד בצורה שתמנע "צניחת ראש" של החצובה יחד עם הציוד יקר הערך. נוסף על כך, ישנן גם חצובות המאפשרות חיבור של מגוון אביזרים חיצוניים הקשורים לציוד ההסרטה, כגון: מוניטורים, מיקרופונים, משדרים ומיקסרים של שמע וגלגלים לצורך תנועה חלקה של החצובה יחד עם הציוד.
כמובן שכל הנאמר לעיל מתייחס לציוד הסרטה רציני ולא למסרטות כף יד, אך בחלק מן המקרים – גם מצלמות וידאו ביתיות יזדקקו לפונקציונאליות של חצובות וידאו...
יכולת הנשיאה של חצובות וידאו נעה בין 2.5 ל 60 ק"ג. כמובן שככל שהציוד יהיה כבד יותר, אנו נזדקק לחצובה גדולה וכבדה יותר. להבדיל מחצובות סטילס, חצובות וידאו המסוגלות לשאת משקלים כבדים יותר – יהיו גדולות ומסורבלות יותר. החומרים מהם עשויות החצובות עשויים להיות דומים:
סיבי פחם, אלומיניום, מגנזיום וטכנופולימרים, אך עיצוב המבנה של הרגליים יכול להשתנות על מנת לספק יציבות גבוהה יותר. לפעמים הדבר בא על חשבון הניידות והמימדים של החצובה, אך במקרים אלו חשוב לזכור שבראש ובראשונה מדובר בכלי שנבנה כאשר בטיחות הציוד נמצא בראש רשימת הדרישות.
לרוב הרגליים ישנה אפשרות לחבר גם דולי (אביזר אופציונלי בצורת תושבת על גלגלים), על מנת לאפשר ניידות גבוה יותר בלוקיישן ותנועת מצלמה חלקה יותר כשמדובר בהסרטה תוך כדי תנועה במקביל עם תנועת האובייקט. אין הדבר אומר שלא ניתן להושיב מסרטות חצי מקצועיות על גבי רגליים של חצובות סטילס; ניתן לעשות את זה ללא חשש, אך במקרים אלה רצוי מאוד להושיב את המסרטות על ראש חצובה שנועד למסרטות וידאו ולא למצלמות סטילס הן מטעמי נוחות השימוש והן מטעמי הפונקציונליות. למעשה, אם הצלם נהנה משני העולמות, כשמדובר בצלמים שעושים שימוש נרחב בפונקציות ההסרטה של מסרטות ה DSLR שלהם, ניתן לשלב את הפונקציונליות של חצובת סטילס וראשי וידאו בסדרת MDEVE של חברת MANFROTTO. לסדרה זו ישנם פטנטים ייחודיים המאפשרים לכוון את החצובה הן לצילום סטילס והן לצילום וידאו ללא קושי רב.
נוסף לרגלי החצובה ישנם גם פטנטים נוספים לנשיאת ציוד ההסרטה. מדובר בסטדיקאמים (Steadycams),
ריגים (Rigs) ומכתופים (Shoulder Mounts). אלה הם אבזרים הבאים לתת מענה לניידות הציוד ולאפשר לצלם לשאת מסרטה וציוד נלווה תוך כדי ההסרטה. כמובן שאין כל אלה מספקים את היציבות האולטימטיבית שניתן להשיג בעת השימוש בחצובה או במערכת הרחף, אך הם מאפשרים להגיע לתוצאות הרבה יותר סבירות ולנוחות רבה יותר בהשוואה להסרטה שנעשתה כשאוחזים בציוד ההסרטה בידים בלבד.
רבים מאביזרים אלו משלבים בתוכם מערכות בלימת זעזועים או משקלות על מנת לייצב את המסרטה ולאפשר תנועה חלקה כמה שיותר. הן המכתופים והן הריגים בנויים בצורה המאפשרת להוסיף אליהם אביזרים נוספים נוסף על המסרטה עצמה: כך, ניתן להוסיף אליהם מוניטורים, מיקסרים, מיקרופונים, ציוד תאורה נייד ואף שלטים המאשרים שליטה ביכולות הזום והפוקוס של המסרטות השונות. בזמן האחרון ציוד זה זוכה לאהדה רבה מצד הצלמים המסריטים במצלמות DSLR עם יכולות וידאו, דבר המביא להיווצרותם של מערכות תמיכה חדשות כמו המערכת המודולרית BlueBird מבית היצרן הגרמניNovoflex .
הייתי רוצה להקדיש לראשי וידאו פסקה נפרדת בשל היותם ייחודיים ומורכבים יותר מראשי החצובות שנועדו להחזיק ציוד צילום סטילס. אחת התכונות העיקריות המשותפת לכל ראשי הוידאו, היא תנועה חלקה במיוחד בעת סיבוב
(panning) והטיה (tilting) תוך כדי מעקב אחר התנועה של האובייקט, או תוך כדי שינוי התיחום. לשם כך רוב השליטה בתנועת המצלמה (למעט הנעילה במקום) מתרכזת בידית תפעול אחת, המאפשרת תנועה חלקה ורגישות גבוהה, בהיותה ארוכה דייה כדי לעזור לצלם בעבודה עם ציוד גדול מימדים ורב משקל. כאן המקום לציין שאחד ההבדלים העיקריים בין המבנה של ראשי חצובות לצילום סטילס לבין ראשי וידאו היא העובדה שבתחום הוידאו לא משתמשים בראשים תלת מימדיים (המאפשרים תנועה בשלושה צירים), היות ואין שום צורך בהטיית המסרטה בזווית של 90 מעלות לצורך צילום אנכי. הגבלת התנועה רק ל 2 צירים (אופקי ואנכי) מאפשרת לייצר ראשים המסוגלים לשאת משקלים גדולים יותר וכפי שכבר הוזכר לעיל – לרכז את השליטה בהטיה וסיבוב בידית שליטה אחת. כיוון שהמסרטות (ובוודאי שהדבר נכון כשמדובר בציוד מקצועי) בדרך כלל גדולות יותר מציוד צילום – ישנו צורך בעיצוב מיוחד של התושבות (פלטות) ומערכת הנעילה. התושבות של ראשי וידאו הן תושבות מוארכות יותר על מנת לספק חלוקת משקל שווה לאורך התושבת וכוללות מספר תבריגים ו\או פינים לאבטחת החיבור לתחתית המסרטה. מערכת הנעילה גם היא שונה ממערכות נעילה הרגילות שבראשי לציוד סטילס, והשוני מתבטא בעיקר באופן ובמהירות ההרכבה של הציוד על גבי הראש (בדרך כלל מדובר במערכת דמוי מסילות שמאפשרת לתושבת "לגלוש" פנימה עד שהיא ננעלת במקום) ובמנגנון האבטחה של הנעילה (שנועד לשמור על התושבת במקום לאחר הנעילה ולמנוע מהפלטה "לגלוש" החוצה עם הציוד).
מרביתם של ראשי הוידאו הם ראשים הידראוליים (מבוססי מערכות הידראוליות) המשלבים מנגנוני בקרת גלישה וחיכוך, כך שתנועת המצלמה בכל אחד מהצירים תהיה חלקה ככל האפשר ללא תלות בממדי הציוד, משקל המצלמה או תנועת יד לא זהירה של הצלם (במקרה זה המערכת ההידראולית משמשת כסוג של בולם זעזועים). נוסף על כך, רוב ראשי וידאו המיועדים לציוד כבד משלבים בתוכם גם מערכת CBS (מערכת משקל-נגד) אשר תפקידה העיקרי מתאפיין בהפעלת כוח-נגד (כנגד מרכז הכובד של הציוד) כשהמצלמה נמצאת בהטיה – על מנת להחזיר אותה (בצורה עדינה ואיטית ללא עזרתו של הצלם) לאחד מתוך כמה מצבים יציבים המוגדרים מראש. כך, לאחר הטיה קיצונית של המסרטה כלפי מעלה או מטה, ניתן יהיה פשוט לעזוב את ידית השליטה והראש יאזן את המצלמה בצורה אוטומטית ויחזיר את הציוד בתנועה איטית למצב ההטיה התחלתי שהוגדר מראש.
אז כיצד לגשת בצורה יעילה ונכונה לבחירת חצובה לציוד הוידאו שברשותכם?
בדומה לתהליך של בחירת התיק המתאים ביותר לציוד שלכם – יש לשאול כמה שאלות תחילה:
· מהו המשקל הכללי של סך הציוד שהנכם רוצים לייצב?
· האם הניידות שלכם עם המסרטה עומדת בראש העדיפויות?
· מהו הגובה המינימלי ביותר אליו אתם רוצים להגיע? (האם תרצו להגיע לגבוה הרצפה?)
· האם ישנם הגבלות במשקל או במימדים של החצובה?
תוך מתן תשובות לשאלות שלעיל – ניתן יהיה לקבוע מהו סוג הרגליים המתאים ביותר לצרכים שלכם,
מה העומס המקסימלי שראש החצובה חייב לשאת ואם ישנו צורך בשימוש בראש הידראולי ומערכת CBS.
ברובן המוחלט של מסרטות הוידאו הביתיות ובדגמים פשוטים של מסרטות ברמת Prosumer – הדרישות כלפי החצובה יהיו מינימליות ביותר: הרי לא
מדובר במשקלים או מימדים גדולים, ומערכת המספקת תנועה חלקה נשארת בגדר המלצה בלבד. כפי שכבר הוזכר קודם לכן, במקרים אלו ניתן יהיה להיעזר בחצובות סטילס, אף על פי שאופן התפעול של הראש יהיה יותר מסורבל מהאופן בו ניתן לעבוד עם ידית השליטה של ראש וידאו. אחד הפתרונות האלגנטיים ביותר מוצע כיום על ידי חברת Novoflex הוא ראש וידאו D IN O, המאפשר את הרכבתו על גבי רגליים של מרבית היצרנים. ראש זה מאפשר תנועה חלקה ביותר בכל הקשור להטיות ותנועה אופקית ללא שימוש במערכת הידראולית המייקרת את המערכת. עם זאת, יכולת הנשיאה של הראש מוגבלת ל 5 ק"ג בלבד, ואין הוא מספק מנגנון של שליפת תושבת באופן מהיר
ציוד כבד יותר כמו מצלמות וידאו ברמה חצי-מקצועית, מסרטות כתף, וציוד הפקות – יזדקקו למתן פתרונות תמיכה המסוגלים לשאת משקלים כבדים יותר, לייצב תנועות לא זהירות או מהירות מדי של הצלם והפעלת מערכת מתוחכמת יותר של משקל נגד ככל שמשקל הציוד הולך וגדל. ברור שבמקרים בהם מדובר במערכות מודולריות כגון מסרטות עם עדשות מתחלפות או מצלמות DSLR עם יכולות וידאו, סך הציוד המרכיב את המערכת יכול להגיע למימדים לא קטנים: עדשה + מסילת מיקוד עדין, מגן שמש מתכוונן, מיקרופון או מקלט רדיו למיקרופונים אלחוטיים, מוניטור חיצוני וכן הלאה.... מכאן ניתן להסיק שיש לבחור חצובה וראש וידאו המאפשרים להתקין את כל המרכיבים הנ"ל בצורה יציבה ובטוחה. המלצתי למקרה זה היא שימוש ב Pro Video Head 516 של חברת Manfrotto יחד עם רגליים שמסוגלות לשאת משקל כולל עד 10 ק"ג. כמובן שניתן להגיע גם למערכות מורכבות יותר, המסוגלות לתמוך בציוד ברמת מסרטות אולפן וציוד קולנוע, אך הייתי רוצה להישאר בגבולות מחירים סבירים ולא לגלוש לציוד ייעודי....
כתב: קרוכמליוב ואדים.
All Copyrights reserved to their respectful owners
Product Images are courtesy of Manfrotto, Slik and Novoflex copyright owners